אליעזר בן יהודה

אליעזר בן יהודה (הגדל)

נולד בשנת 1858 בעירה קטנה בליטא. בשנת 1878 עבר אליעזר בן יהודה לפריס, כדי ללמוד רפואה, בפריס נתוודע לראשונה לבעיות השפה העברית.
אליעזר בן יהודה ראה בהחייאת השפה העברית אמצעי ותנאי לחידושה של הלאומיות היהודית. כשם שעל היהדות להתאים עצמה לתנאי החיים של העולם המודרני, כך על העברית לחדש פניה ולהיעשות שפה, שאפשר לנהל בה חיים בעולם המודרני. מכאן נבעה להיטותו לחדש מונחים ולהחיות ניבים מיושנים, כדי להתאימם לצורכי ניהול חיי היומיום במולדת המתחדשת.

בשנת 1881 עלה אליעזר בן יהודה עם אשתו דבורה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, ויחד עם ראשי היישוב. היהודי החדש בירושלים הקים את אגודת ”תחיית ישראל” שעיקר מאמציה הקדישה האגודה לפעולות שתכליתן להפיץ את השפה והתרבות העברית. משנת 1884 יסד וערך את העיתונים ”מבשרת ציון”, ”הצבי”, ”האור”, ו- ”השקפה” - עיתונים שהוסיפו לראות אור בגלגולים שונים עד שנת .1915 בכתיבתו הניח אליעזר בן יהודה את היסוד לעיתונות העברית החדשה.
בשנת 1894 העלילו עליו בפני השלטונות הטורקיים שהוא הסית באחד ממאמריו למרד נגדם, הטורקים עצרוהו ושפטו אותו למאסר. לאחר שחרורו התרכז בן-יהודה במחקרים בלשניים ובחיבור מילונו הגדול ”מילון הלשון העברית הישנה והחדשה”. הכרך האחרון של מילון זה ראה אור ב- 1959.

אליעזר בן יהודה שנפטר בשנת ,1922 זכה בשנות חייו האחרונות לראות בהתגשמות משאת נפשו: הלשון העברית קמה לתחייה בארץ וברבות הימים נעשה בן יהודה דמות אגדית. ואמנם רב חלקו בעשיית השפה העברית לגורם מלכד ומאחד של העם היהודי וכלי חשוב בחידוש קוממיותו.

ספריה
סביום
מוקד עירוני
מתנ"ס
הרשמה
עבור לתוכן העמוד