קופרמינץ יחזקאל

קופרמינץ יחזקאל (הגדל)
נולד בווארשה. עם פרוץ מלחמת-העולם השנייה הופסקו לימודיו בבית-הספר היסודי ויחזקאל נמלט עם המשפחה לשטח הכיבוש הרוסי. בגלל סירובם לקבל נתינות רוסית הוגלו לסיביר. שם מתו אמו ואחיו הבכור והאב נאסר בעקבות הלשנה ונדון למאסר-עולם.
זמן-מה נשאר יחד עם שני נערים אחרים אצל האחות הבכורה, שהתאמצה לספק להם את מזונם. אחר-כך ברח יחזקאל ועבר מאות קילומטרים ברגל בקור החורף הרוסי הסיבירי מנובוסיבירסק לאסיה התיכונה. הוא נתקבל לבית-יתומים רוסי ונתחנך בו ברוח רוסית והמשטר הסובייטי. כשהחלה החזרת הפליטים הפולנים לארצם חזר גם יחזקאל עם שארית משפחתו. עם אחיו זאב הצטרף לקיבוץ של נוער ציוני וכולם עברו ב”נתיב-הבריחה” לקיבוץ-הכשרה של תנועתם בגרמניה. שם התמחה יחזקאל בעבודה על טרקטור. בהיותו בגרמניה נודע לו שאביו חזר מרוסיה קטוע-רגל, אך יחזקאל לא יכול היה לנסוע לפולין להתראות עם אביו כי היה עלול להפסיד את האפשרות לעלות ארצה. במכתב-התנצלות הרגיע את אביו שממילא ייפגשו כולם בקרוב בארץ-ישראל. בשנת 1947 הגיע יחזקאל לארץ עם קבוצתו במסגרת ”עליית-הנוער” והם הצטרפו לקבוצת ”להט” של הנוער הציוני באבן יהודה. אחרי התפזרות הקבוצה הוסיף לעבוד כפועל בודד. כשהחלה מלחמת-העצמאות סירבו לקבלו לשירות מפני שנראה צעיר מדי. לאחר שהעלים את גילו האמיתי בלשכת-הגיוס נתקבל לחטיבת ”אלכסנדרוני” ובמילוי כל פקודה וכל משימה בדייקנות, הן באימונים והן בשירות, סתר את כל הדעות בדבר גילו ”הצעיר מדי”. להפצרותיו צורף גם הוא ליחידה שיצאה לפעולה נגד הכפר טירה שבשרון וניתן לו תפקיד של סייר. בקרב זה נפל ליד טירה עם כמה מחבריו, ביום ד’ באייר תש”ח (13.5.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בתל מונד.
ספריה
סביום
מוקד עירוני
מתנ"ס
הרשמה
עבור לתוכן העמוד