בן-אליעזר גדעון

בן-אליעזר גדעון (הגדל)
נולד בקיבוץ גבולות ולמד בכפר הנוער ”הדסים”. בבית הספר נמנה גדעון על מנהיגי הכיתה. אם כי היה נער עצור וביישן מעט, הייתה לנוכחותו השפעה מרגיעה ומעוררת ביטחון. היה זה גדעון שתמיד הטילו עליו תפקידים אחראיים - למן הטיפול בבעיות טכניות שונות ועד לצליית העוף בקומזיץ. כל חבריו מעידים עליו שהצטיין ביסודיות, בשקדנות, בהתמדה ובסבלנות. גדעון, או גידי בפי מכריו, שכבר מגיל צעיר היה להוט אחר הטיס, עסק בנערותו בבניית טיסנים. חבריו מספרים כיצד התייאשו הם כאשר נשבר הטיסן הראשון שבנו בעמל רב כל כך, ואילו גידי, בשלווה האופיינית לו, אמר: ”בוודאי הטיסן לא היה מאוזן. בואו נאסוף את החלקים ונרכיב אותו מחדש”. ואמנם, בסבלנות ובאמונה, בנה טיסן אחר טיסן עד שלבסוף עלה הדבר בידו.
גדעון גויס לצה”ל במחצית אוקטובר 1969, והוצב לחיל האוויר. שם עבר קורס טיס ושימש כמדריך בבית-ספר לטיסה. מספר אחד מחניכיו: ”גדעון לא נקט עונשים, אלא העדיף את ההסבר ההגיוני ואת השכנוע. גדעון יצר מערכת יחסים כזו, שחניך היה מתבייש שלא להשיג תוצאות טובות”. משסיים את שירות החובה שלו, התנדב לשירות קבע ועשה בו שנתיים. גדעון הטייס, כגדעון הנער, התבלט בשקט הפנימי שלו, בהשפעה המרגיעה על כל הסובבים אותו, בהתרגשות המופנמת והעצורה, בהתמדה, ברצון ובעקשנות להצליח. כל עת שירותו עסק גדעון בתחביבו הקבוע - הצילום והשאיר אחריו אוסף של צילומים, אשר מביני דבר קובעים שאכן הוא בעל רמה אומנותית גבוהה.
במלחמת יום-הכיפורים השתתף גדעון בכמה וכמה גיחות, טס בשטחים הקשים מאוד לטיסה, הגיע ליעדים, תקף ופגע. ביום י”ב בתשרי תשל”ד (8.10.1973), יצא גדעון לגיחה מבצעית ובה נהרג, כשמטוסו נפגע, התפוצץ ונפל ארצה. גדעון הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין בקרית- שאול. השאיר אחריו אב, אם ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן.
ספריה
סביום
מוקד עירוני
מתנ"ס
הרשמה
עבור לתוכן העמוד