לוי משה

לוי משה (הגדל)
נולד באבן יהודה, והוא הצעיר בין אחיו ואחיותיו. בטרם מלאה לו שנה נפטר אביו והמשפחה הרעיפה על משה הרבה חום ואהבה כדי למלא את חסרון האב, שמעולם לא הכיר. הוא היה ילד עליז, שובב ופיקח. קשור היה בכל נימי נפשו אל אמו, שלא חסכה עמל כדי להעניק לו, לאחיו ולאחיותיו מכל טוב. משה למד בבית-הספר הממלכתי-דתי ”שבזי” באבן יהודה וכאשר סיים את לימודיו, לא עלה בידה של אמו לשלוח אותו לבית-ספר תיכון. לכן יצא לעבוד וללמוד במוסד ”נעורים” ליד נתניה, שם רכש מקצוע כמכונאי.
נער עליז ומלא חיים היה, רקדן מחונן ואהוב על חבריו, שרבו ביניהם על הזכות להיות במחיצתו. מנעוריו אהב ספורט ובייחוד כדורגל, והיה מחסידיה ואוהדיה של קבוצתו אבן-יהודה. כן היה שחקן שחמט מוכשר.
משה גויס לצה”ל במחצית מאי 1968 והוצב לחיל השריון.
במחצית מרס 1972 שוחרר משה מהשירות הסדיר בצה”ל והוצב ליחידת מילואים של החיל. ארבעה חודשים אחר-כך עבר בהצלחה קורס קשרי שריון. לאחר ששוחרר מהשירות נשא משה לאישה את חברתו מנעוריו רוחמה ושניהם עברו לגור בבית אמו. משה הקדיש את כל זמנו ומרצו לעבודה כדי להגיע לדירה משלו ולהקים בה את משפחתו בבוא היום. עם זאת הרבה לצאת עם חבריו, לעודד את קבוצת הכדורגל של אבן-יהודה, לעקוב אחרי עלייתה בליגה ולעזור לאמו ככל שיכול. הוא עבד במפעל למוצרי חשמל ”אלקו” ברמת-גן והתבלט שם במרצו הרב ובאישיותו החביבה. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים הזדרז והצטרף ליחידתו והוצב כאיש חימוש ברכב-חילוץ. הגדוד הששתף בקרבות הקשים של הבלימה ובצליחת התעלה. בקרב שהתחולל ביום כ”ט בתשרי תשל”ד (25.10.1973) במבואות העיר סואץ פגע פגז ברכב שלו והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית- העלמין באבן-יהודה. השאיר אחריו אישה ובת, מושית, שנולדה אחרי מותו, אם, אח, ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.
להנצחת זכרו תרמה המשפחה ספר תורה לבית-הכנסת ”פועלי צדק” באבן יהודה, שבו נהג להתפלל גם אביו המנוח.
ספריה
סביום
מוקד עירוני
מתנ"ס
הרשמה
עבור לתוכן העמוד