רחוב "שומשום"

רחוב "שומשום"

יש תכנית טלוויזיה מיתולוגית לילדים , שמקורה אמריקני והמשכה בקיפי הקיפוד ומוישה אופניק - ויש רחוב שומשום אמיתי לגמרי , אצלנו בתל-צור. מי שלא מאמין - יביט בתמונה ששלח הגולש ליאור, ייסע עד רחוב תל-צור ויביט בשלטי הרחובות לכיוון צפון.

 


רחוב "בני בנימין"

רחוב "בני בנימין"

אגודת ”בני בנימין” - אגודת בני הדור השני של המושבות הראשונות , אשר בקשו התיישבות חדשה לעצמם . אגודה זאת הקימה לפנינו את הרצליה ונתניה ( ולכן גם בנתניה תמצאו רחוב בני בנימין ) . אבן יהודה הייתה למעשה המושבה האחרונה שהקימו.

 


רחוב "הנוטע"רחוב "הנוטע"

חברת ”הנוטע” מימנה נטיעת פרדסים באבן יהודה הצעירה של שנות השלושים ולמעשה פרנסה בכך את המתיישבים הראשונים עד ליבול הראשון בפרדסיהם הפרטיים , בהם טיפלו בשעות הפנאי.

 


רחוב "עממי"רחוב "עממי"

בשנת 1951 , שנת השיא בקליטת עליה , התגוררו עולים מכל קצוות העולם באבן יהודה במעברה . הממשלה החלה בתכנית מהפכנית של סיוע לעולים בדיור וערכה הרשמה למה שכונה ”שיכון עממי” , בין השאר באבן יהודה . נקבעו זכאויות עם העדפה לבעלי משפחות ולפי ותק בארץ - וכך נולד גם אצלנו שיכון עממי. שרת העבודה - שמשרדה היה אחראי לבניה - הייתה גולדה מאיר.


רחוב "חן"רחוב "חן"

על שום מה ? לא מהמילה חן=יופי , גם לא על שם חיים נחמן ביאליק , כמו שדרות חן בתל-אביב.
הרחוב נקרא על שמו של זלמן חן , משורר וסופר ידוע בשנות טרום-המדינה , ממייסדי תל-צור ומי שחיבר את השיר ”שורו הביטו וראו” , שהפך לסיסמת ההתיישבות החלוצית בידי הרצפלד. אחרי שעזב את הישוב וחזר לתל-אביב תרם את חלקתו לבנית שיכון לעולים ששכנו במעברת האזבסטונים ( שטח שכונת רמת-היובל ) , הלוא הוא רחוב חן.


 רחוב "מכבי"רחוב "מכבי"

לא על שם מכבי תל-אביב , וגם לא יהודה המכבי .
בתל צור הישנה , לפני היותה חלק מאבן יהודה , גר מכבי מוצרי-מני ז”ל , מפקד שיירות לירושלים בפלמ”ח שנפל בקרב. על שמו נקראה שכונת מכבי והרחוב המוביל אליה.

 


רחוב השיחרחוב השיח

לכאורה שם כשמות רחובות רבים הנקראים על שמות עצים, שיחים פרחים
אבל במקרה דנן, "שיח" הוא צירוף של האות הראשונה בשמם הפרטי של 3 מוותיקי המושבה אשר גרו ברחוב קטן זה. ש = שלמה גרתי , י = יעקב גבלדר-עמיהוד, ח = חנוך קצנלבוגן.

 


רחוב הבניםרחוב הבנים

שם הרחוב קשור לאירוע קשה ועצוב מאוד ביישובנו
בשנת 1945 הוחל בהקמת שכונת עין יעקב, שהפכה להיות עם הזמן לביתם של עולי תימן
בתקופת מלחת העולם השנייה היה במקום מחנה צבאי בריטי אשר שימש בעיקר לאימונים.
אף אחד לא הזהיר והדריך את התושבים החדשים מפני החפצים אשר עלולים להיות בשטח
בשנת 1946 מצאה קבוצה של מבוגרים ונערים חפץ מוזר בחולות (פגז / רימון) , הביאו לביתם ואז התפוצץ וכתוצאה מכך נהרגו 5 מבני השכונה.
הרחוב הראשי של שכונת עין יעקב, נקרא רחוב הבנים, לזכרם.